פסק-דין בתיק ת"א 63019-05

הצדדים לתביעה והרקע

1.       לפני תביעתו של מר רפי חסן לקבלת תגמולי ביטוח מנתבעת 1 ופיצוי נזיקי מנתבעת 2, בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, בשל שריפה שפרצה ביום 9.3.05 במחסן במשק השייך לו במושב טירת יהודה. התביעה עומדת על סך של 1,036,065 ש"ח.

2.       התובע היה במועדים הרלוונטיים לתביעה הבעלים של משק 48 במושב טירת יהודה. במשק נמצאו, בין השאר, בית מגוריו והמחסן בו עסקינן. התובע קיבל אי בעבר היתר להקמת חממה בשטח המדובר ואכן הקים חממה. לימים, יצק בחממה רצפת בטון והקים סביבה קירות איסכורית (מתכת קלה), סגר את החממה והפך אותה, ללא קבלת היתר, למחסן [ המחסן]. המחסן היה מבוטח אצל נתבעת 1, וזאת לסירוגין מאז 10.9.97 ועד מועד השריפה. את המחסן השכיר התובע לנתבעת 2.

במועד השריפה צו הריסה היה תלוי ועומד, לגבי חלקי המבנה שנבנו ללא היתר. הצו נועד לביצוע - לאחר שנדחו כל בקשות התובע לעיכוב ביצוע ההריסה ולאחר שמוצו כל ההליכים האפשריים - ביום 10.3.05. ביום 9.3.05 בשעה 19:00 לערך נשרף המחסן על תכולתו, כליל. יצוין, כי המבנה שבו היה המחסן היה מחולק לחמישה חלקים. חלק אחד פנוי מדיירים, שלושה חלקים שימשו כמחסן מושא תביעה זו, וחלק אחד שימש את התובע לגידול כבשים (דיר).

3.       נתבעת 1, מגדל חברה לביטוח בע"מ [ מגדל] הינה חברת ביטוח, שביטחה במועדים הרלוונטיים לתביעה את המחסן, בין השאר נגד סיכוני אש.

4.       נתבעת 2, כהן אליהו שיווק מזון בע"מ [ חברת כהן אליהו] היא החברה ששכרה את המחסן מהתובע. נציגיה, שהעידו במשפט, היו עופר כהן ו יעקב כהן. החברה ערכה ביטוח אצל מגדל לציוד, למכונות, לאביזרים ולמלאי שלה, שהיו במחסן, בפוליסה שחלה על המקרה דנן. מגדל שילמה לה תגמולי ביטוח בגין נזקיה עקב המקרה.

המחלוקת

5.       מגדל סירבה לשלם לתובע תגמולי ביטוח, כאשר בפיה שלוש טענות עיקריות:

א)  מגדל פטורה מתשלום תגמולי ביטוח מכח סעיף 26 ל חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 [ החוק], שכן השריפה בוימה על ידי התובע והיא תוצאה של מעשה מכוון של התובע;

ב)  התובע הפר את חובת הגילוי החלה עליו, כאשר לא גילה למגדל את דבר קיומו של צו הריסה לגבי המחסן ואת דבר החמרת הסיכון המוטל עליה כמבטחת, ולכן פטורה מגדל מחובתה כמבטחת (מכח סעיפים 6, 7, 17 ו-18 לחוק);

ג)  ממילא לא נגרם לתובע כל נזק שכן בתוך שעות ממועד השריפה עתיד היה המחסן לההרס עד היסוד, על פי צו ההריסה. לחילופי חילופין טוענות הנתבעות כנגד שיעור הנזק הנתבע.

6.       חברת כהן אליהו טוענת כי התובע לא הוכיח כלפיה כי התרשלה בצורה כלשהיא או כי רשלנותה גרמה לשריפה.

דיון

7.       פסק הדין יחולק לשני חלקים, מאחר שמדובר בראשי טיעון שונים וכמעט בלתי תלויים זה בזה. שאלת מעורבותו של התובע בקרות מקרה הביטוח היא בעיקרה שאלה ראייתית-עובדתית, נפרדת מהסוגיות המשפטיות-ביטוחיות.

הטענה שהתובע גרם לקרות מקרה הביטוח

המסגרת הנורמטיבית

8.       ההלכה הרווחת בנוגע לבדיקת טענה של מבטח, לפיה המבוטח גרם למקרה הביטוח, ידועה היטב. היא נקבעה, בין השאר, בע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ [פורסם במאגרים ממוחשבים, 5.10.06] [ ענין שלום גרשון], שם הכריע בית המשפט העליון בין שלוש הגישות שהיו נהוגות בשאלת נטלי ההוכחה. בית המשפט העליון חזר לאחרונה בע"א 10199/09 אוריון נ' המגן חברה לביטוח בע"מ [פורסם במאגרים ממוחשבים, 1.4.12] על ההלכה שנקבעה:

"על המבוטח להוכיח תחילה את התרחשות האירוע המוגדר, במקרה זה את התרחשותה של הפריצה, על בסיס נתונים עובדתיים. לאחר מכן על המבטח להוכיח התקיימותם של חריגים לפוליסה, כגון גרימה במכוון של האירוע הביטוחי על ידי המבוטח... מקום בו מועלית טענה המייחסת לצד אחר ביצוע עבירה פלילית הרי שיש להוכיח טענה זו בכמות ראיות גדולה יותר מהדרוש במשפט אזרחי רגיל (ראו ע"א 475/81 זיקרי נ' "כלל" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589, פסקה 2 לפסק דינו של הנשיא ברק (1986); רע"א 9215/10 פלדמן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ [פורסם במאגרים ממוחשבים, 12.4.11])".

(פסקה 15 לפסק הדין).